למעלה מ 25 שנים שאני עוסק בתהליכי התפתחות ועבודה רוחנית בדרך של מחקר פנימי, מדיטציה, בודו - דרך הלוחם, יצירה ואומנות. כ 11 שנים מתוכם עסקתי בהילינג וריפוי אנרגטי בעזרת ישויות אור וחוצנים, ובהנחיה וליווי רוחני להתפתחות וטרנספורמציה. האלה היו שנים מרתקות ומאתגרות ביותר ויותר מכל הן היו מעצימות מאוד.
עד שיום אחד התברר לי שהדרך שבה הלכתי כמרפא ובעיקר כמתבונן וחוקר את הרוח נגמרה.
עד שיום אחד התברר לי שהדרך שבה הלכתי כמרפא ובעיקר כמתבונן וחוקר את הרוח נגמרה.
משהו בתוכי עצר ועמד מלכת, כאילו סיים את חייו, והדרך פשוט הגיעה אל סופה. מצאתי את עצמי עומד על קצה של צוק, בסוף היבשה, מול ים של תהיות. כשאני שואל את עצמי ואת היקום שאלות עמוקות יותר מששאלתי אי פעם ועם הרבה מאוד ספקות. בפעם הראשונה שלא היה לי ברור לאן ואיך אני ממשיך הלאה.
במידה רבה השאלה המרכזית הייתה שאלה של סמכות רוחנית ואחריות פנימית. חשתי צורך אמיתי להשתחרר מהעול הגדול שהתלווה לסמכות שניתנה לי, על ידי תלמידי ולאחריות שלקחתי על עצמי מולם ומול היקום. הרגשתי שאני חנוק, חסר אוויר והייתי זקוק למרחב לעצמי. ברמה המנטאלית חוויתי את עצמי עטוף בתוך אנרגיה, שהלכה והתהדקה עלי מסביב. בעייני רוחי ראיתי את עצמי חנוט בתוך קוקון של אנרגיה, שגרם לי להתכנס פנימה ולהתרחק מהמציאות הרוחנית שידעתי.
לאורך כל הדרך שעשיתי, התשוקה הגדולה ביותר שלי הייתה לעזור לאחרים. רציתי לרפא וללמד, לתת ולחלוק את הידע שנמסר לי במסע הרוחני שעברתי. לשתף את התובנות שלי ולהראות את הדרך למי שמבקש. מסיבה זו הייתי מבולבל מול ההתעוררות של צורך חדש, שנבע ממקום עמוק ואמיתי בתוכי. הרגשתי שאני צריך להשתחרר מהאחריות הרוחנית, שהתלוותה לעבודה שלי כמרפא וכמלווה בתהליכים של טרנספורמציה.
בסופו של דבר הפרדוקס הזה הוא שהביא אותי להחלטה, להיפרד מהתלמידים שעבדתי איתם ולצאת עם משפחתי לאירלנד ולהצטרף לקהילה אנתרופוסופית. לחיות ולעבוד בהתנדבות, יחד עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים. זו הייתה החלטה גורלית ולמעשה היא הייתה הצעד הראשון במסע רוחני חדש שעד מהרה הפך להיות תהליך אינטנסיבי של התכנסות פנימית, שארך כשבע שנים ארוכות בהם הייתי שרוי בתוך חשכה גדולה.
התפנית החלה לפני כשנתיים, והסימן הראשון שהופיע הייתה היצירה שהחלה לנבוע מתוכי מחדש ואיתה חזרה גם האומנות אל תוך חיי. את האפלה החליף אור גדול שפעם בתדר מגנטי של הרמוניה ואחדות פנימית. השברים התאחו, הראייה התבהרה בהדרגה כשהתודעה החלה להדהד בתדר החדש. והידע הרוחני של תודעת בריאדמה החל להתגבש, לכדי תובנה שלמה של כלים מעשיים. ועם בריאדמה התעורר גם הדחף הפנימי המוכר, לשתף את הידע הזה עם כולם.
לפני כשנה המעגל הושלם כשקבלתי את ספר השפע של חסד הבריאה, ואיתו את סמל השפע לסנכרון מגנטי של מרכז הלב וההילה, עם השדה המגנטי של האדמה והבריאה. ספר השפע הוא מדריך לעבודה הרוחנית מעשית, לעיגון התדר המגנטי שלנו בשדות המגנטיים של האדמה והבריאה ולניתוב השפע אל תוך חיינו.
אנחנו נמצאים בתקופה בעלת חשיבות עליונה במישור האישי והגלובלי, בכל היבטי החיים שלנו כבני אדם על פני הפלנטה. על מנת שנוכל להתמודד טוב יותר עם התהליכים שמתרחשים בזמן הזה, עלינו ללמוד להשתמש בכלים של תהודה מגנטית. עלינו ללמוד איך להדהד את התדר המגנטי שלנו להרמוניה ואחדות פנימית, ולאחדות של האנושות כולה. ללמוד לסנכרן את האנרגיה המגנטית שלנו כאינדיבידואלים וכקהילה עם האדמה והבריאה.
אני מזמין אתכם לעגן את האנרגיה המגנטית שלכם בשדה המגנטי של האדמה, ולנתב את השפע אל תוך חייכם ולהתעלות אל הקיימות של תודעת בריאדמה, ההרמוניה שבין אדם אדמה וובריאה.
אני מברך אתכם בברכת ברוכים הבאים ומבורכים אתם באשר תבחרו
רמי פלומבו - מעגן תדר בריאדמה
