ברשותכם אפתח את המאמר בסיפור קצר שכתבתי במיוחד...
" הדבקתי את צעדיו של הזקן, שהמשיך לטפס בשביל התלול כאילו ההר לא קיים. בטח שצריך אומץ הוא זרק לעברי מבט, צריך אומץ לקפוץ מהצוק בראש ההר אבל לזה אתה כבר מוכן. התאמנת ולמדת כל מה שאתה יכול על הקפיצה ואתה יודע לקראת מה אתה הולך. אומץ הוא לא העניין, גם לטיפשים יש אומץ הוא אמר בחיוך, המבחן האמיתי הוא אמון. לפעמים האומץ מסנוור מלראות את התמונה השלמה, הוא הצביע לעבר הערפל הסמיך שהסתיר את פיסגת ההר, אתה תצטרך למצוא בתוכך את האמון כשתיפול דרך חגורת העננים שם למעלה בדרכך למטה בנפילה חופשית אל הלא נודע.
אף אחד לא יכול להכין אותך למה שתפגוש שם בתוך הערפל, את זה אתה חייב לגלות בעצמך. אתה תצטרך את האמון בעצמך להתמסר ולדעת שהכל קורה בדיוק כמו שהוא צריך לקרות. אתה תצטרך את האמון בעצמך על מנת שתוכל להשתחרר מהכל, לנשום בטבעיות ולא להתכווץ בפחד מול המסתורין הגדול. ומה הוא המסתורין הזה שאתה כל הזמן מדבר עליו, שאלתי חסר מנוחה, את זה אתה תצטרך לגלות בעצמך. הוא אמר וחייך לעצמו שניה לפני שנעלם לתוך הערפל שהסתיר את השביל המתפתל "...
אמון, הוא האור שמאיר את החשכה ומגרש את הספק כשאנחנו מוצאים את עצמנו ניצבים מול חשכת הלא ידוע. כשלא רואים לאן הדרך מובילה, האמון להמשיך קדימה נובע ממקור פנימי שמעבר לאישיות, מהעצמיות. האמון הוא הכח האמיתי שמאפשר לנו להשיג את מה שאחרים מאמינים שהוא בלתי ניתן להשגה. את היכולת הזו אי אפשר ללמד, היא תולדה של גילוי העוצמה הפנימית שלנו מול מצבים בלתי אפשריים שמעוררים בנו את האמון בעצמנו.
אמון הוא לא תכונה שכלית, אמון הוא יכולת רוחנית שנובעת ממקור שמעבר לתחושת האישיות שלנו. הרציונאל שמבוסס על עובדות, יכול לעורר וודאות אבל לא יכול באופן ישיר לעורר אמון שמעוגן בחוויה פנימית שלא ניתן להסבר אותה. זה לא מתפקידו של החלק הרציונאלי במוח שלנו להיות אחראי על האמון, התפקיד שלו הוא דווקא לעורר בנו את הספק, לבדוק לשקול להסס למדוד ולהעריך. זה תפקיד חשוב מאוד שמונע מאיתנו את הפזיזות ואת העיוורון של הבורות. אני גם לא מתכוון לאופוריה ותחושת בטחון עצמי כתוצאה מהפרשת חומרים אנדרופיניים בתהליכים ניורולוגיים מוח, אלה למשהו אחר שנובע ממקור פנימי. סביר להניח שהכוח הפנימי הזה גורם לשרשרת תגובות כימיות במוח, אבל הוא נובע ממקום שמעבר לתהליכים הביולוגיים של הגוף.
הספק ניזון מאי וודאות ומפחד, ככול שנהייה קשובים יותר להכוונה פנימית ובהתמסרות לעצמיות שלנו, האמון שלנו בעצמנו יגדל הפחד והספק יקטנו. בכל פעם שנתגבר על האי וודאות של הלא ידוע, האמון בעצמנו יעמיק ויחד איתו יגדל הערך העצמי שלנו והביטחון העצמי ביכולת שלנו, גם הוא יגדל. וכשנעמוד שוב מול מצבים של חוסר וודאות או קשיים גדולים, האמון בעצמנו יהיה מקור העוצמה ממנו נשאב את היכולת להמשיך הלאה גם כשהכל מסביבנו החשיך.
אמון הוא איכות פנימית שגלומה בנו, הדרך לתרגל אמון עוברת דרך מצבים שמובילים אותנו בכל פעם מחדש לגלות את האמון בעצמנו, ובמקביל לחקור את נוכחותו של העצמי ואת הדרך להתמזג איתו. כל דרך שתוביל אותנו לגלות את העוצמה הפנימית שלנו גם לנוכח מצבים קשים ומשברים, להתגבר עליהם ולגלות את החוסן הפנימי ואת מקור העוצמה שלנו היא דרך נכונה. אמון הוא הגשר שביננו לבין העצמיות שלנו, חיוני שנגלה את האמון כי בלעדיו לא ניתן לעשות את הדרך אל העצמיות.
