אור וצל - הזמן של קריסת הממדים והשחר של מציאות חדשה

כבר נאמר על הזמן הזה שהוא זמן מיוחד, הפוטנציאל לאחדות פנימית והרמוניה מעולם לא היה ממשי כל כך. ומצד שני יש לא מעט בלבול ביחס למהותם של תהליכים רוחניים, כפי שהם באים ליידי ביטוי בזמן הזה. בהחלט אפשר לומר שעם התגברות האור, מתגברת גם הנוכחות של החושך. אנחנו לא תמיד ערים לזה מכיוון שרובנו מסונוורים מידי מעוצמת האור. במושגים של ריבוי ממדים, אור האחדות מסנוור אך הוא גם מטיל צל ארוך מאוד על המודעות, צל בדמות קריסת הממדים אחד לתוך השני שיוצר בלבול גדול.

אנחנו נזקקים לבהירות רוחנית, על מנת לתרגם את קריסת הממדים כחלק מתהליך התמזגות רסיסי התודעה אל תוך אחדות. שמעצם טבעה היא מתרחשת כאשר התנועה בכיוון המקור מאיצה, ותדמיות המחשבה שמהוות את המבנה האנרגטי של הממדים מתפרקות, מכיוון שהן לא מסוגלות להחזיק מעמד בזרמים המאיצים של הכוחות המגנטיים שמושכים לכיוון המקור. התובנה שאנחנו נזקקים לה היא היכולת לראות את התהליך הזה מתרחש ובעת ובעונה אחת גם לקבל ולהבין שהאיכויות האנרגטיות השונות משתחררות כתוצאה מקריסת הממדים. הצורה שהייתה אצורה בהן משתחררת והן שבות להדהד בתדר הראשוני של המקור. כאן יש מרחב גדול מאוד לטעות ולהטעות מכיוון שהמשמעות של צורה בהקשר של ריבוי ממדים, היא למעשה המציאות כפי שאנחנו תופסים אותה. 

המציאות הרוחנית של קריסת ממדים יוצרת את האשליה של איבוד המרחב ומצד שני את האשליה של העדר זמן. בעוד הזמן בצורתו הכרונולוגית מתקיים כל עוד אנחנו ממשיים בעולם הפיזי ונתונים למרותם של חוקי היקום וההתגשמות הפיזית, באותו האופן גם המרחב ממשיך להתקיים כל עוד אנחנו לובשים צורה פיזית. ובכל זאת זמן ומרחב אכן משתנים, אך אין הם נעלמים. האיכות שלהם משתנית, מדויק יותר יהיה לומר שהתדר שלהם משתנה. התדר של המרחב מתעדן ואילו הרצף שבתוך הזמן גדל, כלומר אנחנו יכולים לעשות הרבה יותר בתוך אותה יחידת זמן משיכולנו לעשות בעבר ואנחנו רוטטים בתדר אנרגטי עדין יותר מהתדר המעובה והנמוך של המישור הפיזי.

קריסת הממדים היא תהליך מורכב, ומה שאנחנו חווים בזמן הזה הוא למעשה קריסתם של המבנים הפנימיים של הממדים מאשר קריסת הממדים עצמם, ויש הבדל גדול בין השניים. בעיקרון היקום הוא רב ממדי, הוא מכיל אין סוף ממדים שביחד יוצרים יקום שלם, כולם נובעים ממקור אחד. התכנסות אנרגיית הממדים היא תהליך החזרה אל המקור, אל האנרגיה הראשונית שיוצרת את הממדים עצמם. הממדים מחולקים בתוך עצמם והם נתונים לחוקים קוסמיים, שמואצלים ממקור הבריאה הראשוני.

כל ממד מתחלק למספר חלקים, בהתאם למספר הכוחות הקוסמיים שחלים עליו, וכל חלק הוא מישור בתוך הממד. חוקי המוזיקה הם האנלוגיה מתאימה ביותר להבנת החוקיות שמאחורי העיקרון של ריבוי ממדים. במוזיקה האוקטאבה מתחלקת לשמונה צלילים ולכל צליל יש טווח תדרים משתנה, אותו הצלילי יכול להדהד נמוך וגבוהה וכן הלאה. הצלילי האחרון של אוקטאבה הוא גם הצליל הראשון של האוקטאבה הבאה וכך הלאה, באופן דומה מתנהג היקום הרב ממדי אלה שהוא מתרחש בכל כיוון אפשרי בעת ובעונה אחת ויוצר אין סוף ממדים מקבילים וכמו המוזיקה הממדים אף מתמזגים אחד עם השני.

בתהליך של קריסת הממדים אנחנו חווים בשלב ראשון את התנועה הבלתי נמנעת בכיוון המרכז, אל המקור, ובתוך הממדים עצמם אנחנו חווים את התפרקות הדרגתית של המישורים התוך מממדיים עד שהממד מאבד את המבנה שלו ומתחיל לקרוס לתוך עצמו ולתוך ממד מקביל. באופן פרדוכסאלי התחושה שנלווית לקריסת המישורים התוך ממדיים היא מרווחת ומשחררת, בעוד התחושה שמתלווה לקריסתו של ממד היא כאוטית ודחף להיאחז. המשיכה שיש לנו בעודנו חיים להיות חסרי אגו, להשתחרר מהגוף, להיות אנרגיה, להיות חסרי צורה וכדומה, מזדהה עם קריסת המישורים הבין מממדיים ויוצרת אשליה של עונג ושחרור ואף תחושת התעלות.

בעוד הפחד מהמוות ומחידלון מזדהה עם קריסת הממדים עצמם ויוצר רתיעה וחוסר אונים שמתבטא בחיפוש אחר אמונה דתית ומקור של כוח אלוהי להיאחז בו.

מהפרספקטיבה של קריסת הממדים, הטרנספורמציה של התודעה מתחלקת לשני שלבים. הראשון הוא התהליך שמאפשר לנו להדהד תדר של תודעה מגנטית, שמכנס את האנרגיה שמשתחררת מהמבנים הרגשיים שמתפרקים באישיות שלנו, מבלי שנאבד קשר אל המציאות הגשמית וניפול אל תוך האופוריה של אשליית השחרור. על מנת שנמשיך לתפקד ולמלא אחר האחריות האישית, המשפחתית והקהילתית שיש לנו בחיים.

השלב השני של הטרנספורמציה היא התפתחות המודעות לרמה שבה אנו מסוגלים להשתחרר מהמבנה המגובש של האישיות, מבלי להישאב אל תוך הפחד מפני המוות. מכיוון שקריסת ממד האישיות הנוכחית, הוא בלתי הפיך ובאופן טבעי הוא מתורגם למוות. לאחר השחרור האמיתי תתגבש אישיות חדשה שתשמש יותר כמעטפת, כהשתקפות חיצונית של מקור ההוויה הפנימי. הטרנספורמציה של קריסת הממדים מייצבת את התודעה בתדר מגנטי מוגבר שמתעצם מתהליך ההתכנסות, ומאפשר לאישיות החדשה להישאר נוכחת מצד אחד ומצד שני להיות כלי בהתמסרות מלאה למקור ההוויה ממנו היא משתקפת.

כאשר אנחנו מתבוננים במכניזם של קריסת הממדים אנחנו מתבוננים למעשה גם בטכנולוגיה האולטימטיבית ליצירת מציאות. זו הדרך שבה המציאות נוצרת. אלה שכאן אנחנו עדים לפעולה של כוחות השימור היצירה והרס ברמה קוסמית, שעושים את מלאכת המחשבת של יצירת מציאות.

תהליכים אלה מתרחשים במישור הרוחני, ובאים ליידי ביטוי מלא במישור פיזי. המשמעות המעשית שנובעת מהתהליכים האלה היא, שתפיסת העולם הפנימית שלנו משתנית ובעקבותיה משתנית גם המציאות הגשמית שלנו. למעשה זו האקסיומה של יצירת מציאות, ככה הדברים פועלים וזה הוא התהליך האמיתי של בריאת מציאות.

שינוי תפיסת עולם פנימית, יוצר מציאות חדשה.

כאשר אנחנו מתעלמים מהדינאמיקה שמאחורי קריסת הממדים ומתמקדים בעונג חסר הבסיס של קריסת המישורים התוך ממדיים, אנחנו מייצרים מציאות מנותקת מהתנועה הבלתי נמנעת שבתוכה נמצאת האנושות, בזמן הזה לקראת אחדות והרמוניה. מצד שני אם נהייה ערים לעובדות, לעקרונות ולכוחות הקוסמיים שפועלים עכשיו, נוכל באמת להתעלות מעל גל קריסת הממדים ולעבור אל השלב הבא של תודעה אנושית מאוחדת והרמונית, שמהווה את הצעד הראשון לקראת דיאלוג אמיתי עם האדמה והבריאה.

............................................................................................................

אתם חשים משיכה לחותם המגנטי ? השארו מחוברים !

הרשמו עכשיו להתכנסות הבאה

אשרו הרשמה עכשיו בטלפון 659775 - 0524

לפרטים על מעגלי ההתכנסויות של החותם המגנטי לחץ כאן
.......................................................................................................

להשפעה של קריסת הממדים על המבנה הפסיכולוגי שלנו ועל האישיות שלנו יש השלכות מרחיקות לכת, אנחנו לא יכולים להישאר אדישים מפוחדים וחסרי אונים מול התהליך הקוסמי. המציאות כפי שהיא מוכרת לנו מתערערת, באותו האופן בדיוק כפי שתמונת המציאות הרוחנית קורסת. אולם באפשרותנו לעשות צעדים מקדימים על מנת להתמודד עם ההשלכות והשינויים שמתרחשים ביקום הרוחני ובמציאות האישית.

במושגים של אני פסיכולוגי, תדמיות מחשבה ומבנים רגשיים, מתחילה תנועה של התכנסות שמשתקפת מתוך התהליך הקוסמי. מערכים רגשיים מאורגנים מתערערים, גישות מנטאליות מגובשות מאבדות מיציבותן. רעיונות מאבדים את הכוח שלהם לעורר השראה ולהוליד דרכי חשיבה חדשות, שמלכדות סביבן את האנרגיה הרגשית הנחוצה להתממשות המציאות של הממד פיזי.

אנחנו נמצאים בנקודה בזמן, שבה יש לנו הזדמנות אמיתית להיות עדים לתנועה של שינוי בקנה מידה גלובלי, גם אם אנחנו עדיין לא מסוגלים לשלב את כל חלקי הפאזל לתמונה אחת גדולה. על מנת לראות נכון אנחנו צריכים להיפתח לתובנה שהתהליך הרוחני שקיבל תאוצה לפני כשני עשורים מתחיל להתממש במציאות הגשמית ואנחנו נתחיל לראות יותר ויותר עדויות לשינויים גיאופוליטיים באנושות וגיאולוגיים באדמה ואף קוסמולוגיים ביקום, שנובעים מתוך התהליך של התעוררות המודעות לפוטנציאל של תודעה מאוחדת. יהיה זה ילדותי מצידנו להאמין שהאנרגיה הרוחנית החזקה, שמניעה את האנושות למצוא את הדרך לאחדות, לא תזעזע את המציאות כפי שהיא ידועה לנו היום.

ניתנת לנו כאן הזדמנות חד פעמית להיות חלק מתהליך רוחני מיוחד, ואת האפשרות לקבל את הכלים הנחוצים על מנת לקחת בו חלק פעיל. להשתתף במסע המסכם של כל הזמנים, המסע שמוביל אותנו לשינוי גלובלי כאשר אנחנו ערים ולוקחים את האחריות המלאה על חלקנו בתהליך הקוסמי ואף להשפיע על התהליך מכיוון שאנחנו חלק בלתי נפרד ממנו.

אנחנו נמצאים רגע לפני טקס ההתבגרות הרוחנית שלנו, אנחנו כבר לא ילדים. בשונה מהפעמים הקודמות, כשהשליחים המקודשים של הדתות הגדולות התהלכו על פני האדמה והגנו עלינו כשלקחו עליהם את האחריות שלנו ושל העולם, הזמן הזה הוא הזמן של אחריות אישית ועצמאות רוחנית. זו המשמעות של החניכה שלנו להתבגרות רוחנית, ומסע החניכה שלנו להתבגרות רוחנית עובר דרך ההתמודדות עם תהליך קריסת הממדים וקריסת המציאות.